טיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית

COGNITIVE     BEHAVIORAL       THERAPY

CBT

לאיזה מצבים הטיפול מיועד:

בהפרעת דחק פוסט טראומטית

אשר קורית לאחר חוויה טראומטית, האדם עלול לסבול  מזיכרונות חוזרים ונשנים של החוויה הטראומטית, סיוטי לילה, ירידה במצב הרוח, רגישות גבוהה לרעש, חוסר  עניין בסביבה, התפרצויות זעם, אובדן  ריכוז זמני וכן סף גירוי נמוך.

כל אלו פוגמים באורח חייו התקין של הפרט.

הטיפול בגישה הקוגניטיבית התנהגותית במצב זה הינו טיפול הנקרא Prolong Exposure: P.E "חשיפה ממושכת".  זוהי חשיפה הדרגתית למקרה הטראומטי המאפשרת עיבוד והבנייה מחדש של המקרה  שלאחריהם נעשה אחסון הנרטיב  הקוגניטיבי, הרגשי והפיזיולוגי של המקרה  בזיכרון באופן שאינו מפריע לשגרת החיים ואינו מעלה את תחושת הסכנה מחדש.

בהפרעה טורדנית כפייתית OCD:

יש מחשבות חוזרות ונשנות בלתי רצוניות הגורמות למצוקה. בנוסף יש פעולות שנועדות לבטל את המחשבות ואת תחושת המצוקה שקשה לשלוט בהן ולעצור אותן, בעזרתן האדם משיג רגיעה והמצוקה פוחתת אם כי באופן זמני. הפחתת הסכנה לא נמשכת זמן רב והאדם מוצא עצמו מבטל שוב ושוב את מחשבותיו או רגשותיו.

סימפטומים נוספים: חזרתיות, בדיקה חוזרת של הגז למשל, הימנעות ממצבים מאיימים.

פעולות ביטול אלו פוגמות בשגרת החיים של העושה אותן לאין שיעור.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נעשה בשני מישורים, במישור הקוגניטיבי ובמישור ההתנהגותי.

במישור הקוגניטיבי אנו בונים  מחדש את המחשבות החוזרות ובעזרת הכנה זו אנו יכולים להתחיל חשיפה למצבים בהם האדם לא יבצע את הפעולות המרגיעות או לחילופין לא ימנע מפעולות מאיימות. חשיפה זו הדרגתית ומובנית כאשר בעזרתה מקבלות האמונות שהובנו חיזוק והצדקה ומשתמרות במערכת האמונות של האדם וכן נוצרות אמונות חדשות יחד עם תוצאות החשיפה.

פוביות :

כאשר האדם חש פחד עז וקיצוני ממצבים מסוימים למשל: פחד ממקומות סגורים, ממעליות, חיות, מבחנים ועוד. הפחד גורם להימנעות ממצבים אלו ומגביל את האדם שלא לצורך.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי האדם נחשף באופן מבוקר והדרגתי לגורם הפוביה  עד אשר אין הוא זקוק להימנע ממנו. ניתן גם דגש למערכת האמונות המפעילות את הפחד ואלו משתנות במשך החשיפות.

בהפרעת אימה-פאניקה:

ישנם התקפים חוזרים ונשנים של פחד עז התוקף ללא אזהרה. הסימפטומים הגופניים המופיעים בה כוללים: כאב חזה, דפיקות לב, קוצר נשימה, הזעה, רעד, פחד מאובדן שליטה או ממוות ועוד. האדם מייחס סכנה לסימפטומים.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי האדם לומד להסתגל לתחושות הגופניות ולהתיידד עימן, הוא לומד כי אינן מסוכנות ולא נשקפת לו כל סכנה ממשית עד אשר הן אינן מפריעות לשגרת חייו כפי שבעבר.

דיכאון :

האדם חווה מצב רוח ירוד, ירידת אנרגיה ופעילות , אי עניין והנאה, היעדר ערך, עייפות ניכרת, רגשות אשמה שינויי שינה , אובדן תיאבון וחשק מיני.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי  הדגש ההתנהגותי נעשה על  בניית סדר יום והגברת פעולות שבעבר היה לאדם עניין בהן וכיום לא, כאשר ההנחה היא שלאחר ביצוע הפעולות יתעוררו רגשות חיוביים דרך הפעולה.

הדגש הוא ברתימת המשפחה הקרובה לסיוע במילוי מטלות סדר היום הנקבעות.

בנוסף על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית בדיכאון האדם סובל ממחשבות שליליות על עצמו, על האחרים ועל העולם ובטיפול לומד הוא לזהות את האמונות בעת היווצרותן ולנטרל את השפעתן עליו על ידי זיהוי ולאחריו בניית אמונה תואמת מציאות.

לילדים עם בעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות ובעיות התנהגות:

בגישה הקוגניטיבית התנהגותית נעשה הטיפול באמצעות משחק בשפת הילד. זהו משחק סימבולי, בעזרתו מועברים תכנים מן העולם של הילד, מן הבעיות שבגינן הגיע לטיפול. כאשר בין ולאחר המשחק יש הפוגות והמטפל והילד משוחחים, הילד מעבד את המשחק ובכך מבנה הילד אמונות חדשות ומתאימות יותר כלפי המציאות המשחקית והמציאותית.

בנוסף הילד לומד כיצד להרפות לבד את עצמו בעזרת הרפיה ודמיון מודרך שמשפרים את הקשב והריכוז.

כמו כן הטיפול ההתנהגותי עושה שימוש במערכת חיזוקים  ואנו בונים לילד תכנית שינוי התנהגות בעזרת מערך חיזוקים המגביר התנהגות חיובית רצויה ומפחית שלילית. התכנית   מיושמת בבית ובבית הספר.